הכרעת דין בתיק תפ"ח 35796-09-10 - פסקדין

השופטת מרים דיסקין:

כתב האישום נשוא הכרעת הדין זו מחזיק שני אישומים, המייחסים לנאשם ביצוע עבירות מין בשתי הזדמנויות, כשבכל אחת מהן נפלה מתלוננת אחרת קורבן ליצריו.

בהתאם לעובדות האישום הראשון, ביום 17.09.10, סמוך לשעה 05:00 לפנות בוקר, בקרבת מועדון ריקודים הנמצא ברח' חומה ומגדל 1 בתל אביב, ניגש הנאשם למ.ק., ילידת 1990 (להלן: " המתלוננת"), שישבה בגפה על שפת המדרכה ברחבת החנייה, וביקש ממנה לתת לו סיגריה.

המתלוננת השיבה לנאשם כי אין ברשותה סיגריה ופנתה ללכת לכיוון מועדון הריקודים. בשלב זה תפס אותה הנאשם בכוח בכתפה, הצמיד אותה לרכב שחנה בקרבת מקום והפילה ארצה. לאחר מכן, אחז הנאשם בידיה של המתלוננת וגרר אותה על הארץ לאורך שלושה מטרים לעבר שיח סמוך. המתלוננת צעקה לעזרה ובמהלך התקיפה הצליחה להתקשר לבן זוגה באמצעות מכשיר הטלפון הנייד וקראה לו.

אליבא האישום, מעשיו והתנהגותו של הנאשם מעידים על כוונתו לבעול את המתלוננת לצד השיח בחניון, בהיחבא ובניגוד לרצונה במטרה לממש את זממו שכב הנאשם על גופה של המתלוננת, נגע בחזה ומשך בכוח בחולצתה ומכנסיה, כל זאת כשהמתלוננת נאבקת בו בבעיטות ובדחיפות.

במהלך ההתרחשות האלימה נשמע צלצול ממכשיר הטלפון של המתלוננת, והנאשם, שככל הנראה נבהל ופחד להיתפס בכף, הרפה מאחיזתו בה, קם מעליה ונמלט מהזירה בריצה.

מעובדות אלה נגזרת, על פי הנטען, עבירה של ניסיון אינוס, לפי סעיף 345(א)(1) בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין התשל"ז - 1977, (להלן: " החוק").

במרכז האישום השני ניצב אירוע קודם מבחינה כרונולוגית של עבירת אינוס, לפי סעיף 345(א)(1) לחוק.

כעולה מעובדותיו, ביום 16.08.10, סמוך לשעה 20:00, הגיע הנאשם לדירה שברחוב אלרינגר 2 בתל אביב (להלן: " הדירה") ושם פגש במתלוננת א' העובדת כיצאנית (להלן: " המתלוננת א'" או " א'"). הנאשם שילם למתלוננת א' 50 ש"ח בעד שירותי מין הניתנים למשך חצי שעה.

בהתאם לכך, קיימו הנאשם והמתלוננת א' יחסי מין בהסכמה. משהסתיים פרק הזמן עבורו שילם הנאשם ביקשה ממנו המתלוננת א' להפסיק את האקט המיני ולהניח לה. הנאשם סירב ודרש במפגיע כי תמשיך לקיים עימו יחסי מין עד שיבוא על סיפוקו, אך א' סירבה ודחתה בתוקף את בקשתו.

בתגובה לסירובה החל הנאשם לתקוף את המתלוננת א' באלימות. הוא הלם בחוזקה בגופה ואחז בכוח בצווארה וברגליה כדי למנוע ממנה לקום ממקומה, כל זאת תוך שהוא ממשיך להחדיר את איבר מינו לאיבר מינה בניגוד לרצונה המפורש וחרף התנגדותה ובעוד המתלוננת זועקת לעזרה.

זעקות המתלוננת א' נשמעו גם מחוץ לדירה ושוטרים שהיו בקרבת מקום פרצו בכוח לחדר ממנו בקעו הצעקות ותפסו את הנאשם בעודו בועל בכוח את המתלוננת א' בניגוד להסכמתה.

תשובת הנאשם לאישום וגזירת גדר המחלוקת

בתשובתו לכתב האישום כפר הנאשם באשמה המיוחסת לו בשני האישומים.

בהתייחס לאישום הראשון אישר הנאשם את נוכחותו במקום במועד הרלוונטי וכן את פנייתו למתלוננת בבקשה לקבל סיגריה. לדבריו, כשסירבה הניח לה לנפשה (להלן: " אירוע הסיגריה").

ובאשר ללב האירוע. לטענת הנאשם, לא רק שלא תקף את המתלוננת, אלא שהוא זה שהיה קורבן לתקיפה. לגרסתו, דקות ספורות לאחר אירוע הסיגריה חזרה המתלוננת עם שניים מחבריה ולפתע, ללא כל סיבה, הם החלו לתקוף אותו בצוותא. להערכתו, סיבת התקיפה נעוצה בכך שהעז לפנות אליה ולבקש סיגריה.

את יתר המעשים המתוארים באישום זה הכחיש הנאשם מכל וכל.

גם בכל הנוגע לאישום השני קשר עצמו הנאשם למקום ולזמן המתוארים בעובדותיו, אך בה בעת הכחיש ביצועם של המעשים המגבשים, הלכה למעשה, את העבירה הנטענת.

כך אישר הנאשם, כי במועד הרלוונטי הגיע לדירה, שילם למתלוננת א' סכום של 50 ש"ח תמורת שירותיה והחל לקיים עמה יחסי מין מתוך הסכמה מלאה. לדבריו, בעת התשלום לא הגבילה המתלוננת א' את שירותיה בזמן קצוב.